פסק-דין בתיק ב"ל 5966-08

1.         התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה מיום 4.6.07 כפגיעה בעבודה.

2.         ביום 20.7.11 ניתנה החלטה לפיה התובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי ומונה מומחה - יועץ רפואי, ד"ר אסא לב-אל.

3.         העובדות פורטו בהחלטה ואלה הם:

א.        התובע יליד 1979, עבד כפועל בניין במסגרת עסק משפחתי המצוי בבעלות אביו.

ב.         במסגרת עבודתו עסק התובע בין היתר בשיפוץ טיח וצבע.

ג.         ביום 4.6.07 עסק התובע ביחד עם אחיו בעבודות שיפוץ בדירה בת"א.

ד.         בעת שהרים התובע שק פסולת במשקל של 30 ק"ג חש לפתע כאב עז בגב התחתון.

ה.        על אף הכאבים המשיך התובע בביצוע עבודות אחרות אשר לא כללו הרמת משאות כבדים במשך שעה נוספת.

            לאחר שעה הפסיק לעבוד.

ו.         התובע פנה לראשונה לטיפול רפואי ביום 11.6.07.

4.         ביום 8.2.12 ניתנה חוות דעתו של ד"ר אסא לב-אל לפיה:

" א.  מחלת התובע בגבו הינה "כאב גב תחתון". מדובר כאן בעצם בניחוש ולא באבחנה מדוייקת אבל זו האבחנה היחידה המופיעה ברישומים בתיקו הרפואי של התובע וככל הנראה לא נעשה מאמץ לאבחן את הסיבה לכאב הגב התחתון.

  ב.      בהתאם לנאמר בפרק "העובדות" בהחלטת בית הדין מיום 24.10.11 הרי שיש קשר סיבתי בין מחלת התובע לאירוע ב- 4.6.07".

5.         לבקשת הנתבע הועברו למומחה שתי שאלות הבהרה ואלה הן:

"א.      המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין אירוע ההרמה לכאבי הגב. עם זאת לא ניתן נימוק לקביעה זו.

המומחה מתבקש איפוא לנמק את קביעתו כי קיים קשר סיבתי בין אירוע ההרמה לכאבי הגב מהם סובל התובע.

            ב.         כמו כן התובע קיבל למעלה מ- 90 ימי אי כושר (חלקם בדיעבד).

המומחה מתבקש להשיב לשאלה - האם נוכח היעדר ממצאים אובייקטיביים, משך אי הכושר שקיבל התובע הינו סביר.

                        המומחה מתבקש לנמק את קביעתו.